מיסוי וירושה
רבים מכם שמעו לא פעם כי אין מס על ירושה והחיבור בין המילים "מס" ו- "ירושה" נשמע להם מוזר. האומנם?
בשנת 1981 בוטל מס העיזבון בישראל – כלומר, משנה זו העברת נכסי העיזבון מהמוריש ליורשים אינה יוצרת חבות במס, אך ליורשים, אם הם מעוניינים לממש את נכסי העיזבון בפטור ממס שבח, או לחלק ביניהם את הירושה באופן שונה מהמצווה בצוואה/צו ירושה, מומלץ לערוך תכנון מס נכון תוך התייעצות עם עו"ד המתמחה במיסוי מקרקעין ודיני ירושה שכן בעת מימוש נכסי העיזבון עלול לחול עליהם המס אשר ע"י תכנון מס מתאים, במועד הנכון ניתן להימנע ממנו.
תכנון מס שבח בחלוקת הירושה בין היורשים
סעיף5 (ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) קובע:
(1) מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן
כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4.
(2) ……
(3) ………
(4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה
תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה
התמורה כאילו נמכר;
לענין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה,
בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 …………..
המשמעות של הסעיפים האמורים לעיל היא, שחלוקה פנימית של נכסי עיזבון בין היורשים, בתנאי שלא שולמה תמורה נוספת מחוץ לנכסי העיזבון, פטורה ממס.
כלומר כל עוד תשלומי האיזון מתבצעים מתוך נכסי העיזבון תהיה החלוקה בין היורשים גם אם היא בניגוד לצוואה/צו ירושה, פטורה ממס שבח.
מתי חשוב תכנון מס נכון?
סעיף 49(ב)(5) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
………..
(5) המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
(ב) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(ג) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.
סעיף זה מאפשר ליורשים המממשים את נכסי העיזבון לקבל פטור בתנאים מסוימים, אפשר לראות זאת כאילו הם משתמשים ב-" פטור של "המוריש".
למשל, אם מדובר בילדיו של מוריש, שלפני מותו היה בעל דירת מגורים אחת ואילו היה בחיים והיה מוכר אותה היה זכאי לפטור – הרי שגם היורשים יזכו לפטור. אך אם הייתה למוריש יותר מדירת מגורים אחת, היורשים יאלצו לנצל את הפטור האישי שלהם לפי הוראות סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, ככל שהם זכאים לפטור.
לפיכך, במקרה בו שלושה יורשים ירשו שתי דירות וכסף בחלקים שווים והם מעוניינים במכירת הדירה/ות , הרי שאם שלושתם ימכרו את הדירה/ות יחד, לא יוכלו (כל אחד מהם) למכור דירת מגורים אחרת 4 שנים מיום המכירה. כאן מגיע לעזרה תכנון מס נכון אשר יכול להציע פתרון בדמות ייחוד דירות למי מהיורשים וביצוע תשלומי איזון מתוך כספי העיזבון. תכנון מס נכון צריך לקחת בחשבון את נסיבות המקרה, תכנון מס אישי של כ"א מהיורשים וצרכיהם.
יש לזכור את המגבלה, לפיה ההסדר האמור יחול רק על חלוקה ראשונה של הבעלות בנכסי העיזבון, כאשר לא ניתנת כל תמורה חיצונית לעיזבון כחלק מההסדר. אם ניתנה תמורה חיצונית כאמור, ייחשב אותו חלק מנכסי העיזבון שבגינו נתנה התמורה, כנמכר וימוסה בהתאם.
אחת השאלות המעניינות היא מתי מסתיימת חלוקת העזבון -
הסעיף קובע כי החלוקה הראשונה של העיזבון תהיה פטורה ממס. והיא יכולה להיעשות לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה או אחרי הרישום כאמור.
התוצאה היא שגם אם עבר זמן רב מיום רישום צו הירושה, אך עדיין לא נעשתה חלוקה בפועל של נכסי העיזבון באופן שונה מהאמור בצוואה, יחול הפטור ממס לפי סעיף 5 לעיל.
אך גם כאן כדאי לזכור שלעיתים, גם אם לא נרשמה חלוקת העיזבון בספרי המקרקעין, אך היורשים נהגו במשך שנים רבות כאילו הייתה חלוקה, למשל - קבלת דמי שכירות או תפיסת חזקה של כל יורש בנכס מסוים, עלולה התנהגות זו להיחשב כחלוקה ראשונה.
זיכרו : חלוקה נכונה של נכסי המקרקעין בעת הירושה חשיבות רבה בכך שהיא מאפשרת לנצל פטורים בצורה יעילה יותר וחסכון במס.
האמור לעיל אינו מהווה המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
משרד עו"ד אלדן-גלעד